חדשות ומבצעים
 
סקרים
כמה כוסות מים צורכת המשפחה שלכם ביום
1
2
3
4
5
6
7
8
9
מעל מ10
מותגים
אומניפיור
fda
פרמיום בר
יונת מים
גולשים ממליצים
כתבות אחרונות
איך בוחרים מיני בר איכותי איך בוחרים מיני בר איכותי
מהי אוסמוזה הפוכה מהי אוסמוזה הפוכה

איך בוחרים מיני בר איכותי

שוק מתקני המים הביתיים מגלגל למעלה מ-1.25 מיליארד שקלים מדי שנה. בהתחשב ביתרונות של מתקן מים ביתי, לא קשה להבין מדוע: הוא מספק מים טעימים ובריאים בכמות בלתי מוגבלת, מונע את הצורך להיסחב עם בקבוקים כבדים מהסופר, פעם אחר פעם, ואפילו עשוי להיות משתלם במיוחד, במקרים מסוימים. מעוניינים לרכוש בר מים? לפניכם סקירת המאפיינים העיקריים של מתקני המים, וטיפים חיוניים בדרך לרכישה מושכלת.

פרסומים חוזרים ומפחידים למדי על מצבם של מי השתייה בברזים, ואזהרות המתפרסמות מפעם לפעם על הצורך בהרתחת מים באזור כזה או אחר בארץ, הובילו משפחות רבות להחלטה על התקנת בר מים או מתקן מים ביתי שמסנן ומטהר את מי השתייה, אלא שהמגוון הרחב של אפשרויות, מותגים וחברות מבלבל, ולא פעם אין ולו מושג קלוש היכן להתחיל.  

 

ההבחנה המרכזית: טיהור מים מול מים מינרליים

שני סוגים עיקריים של מתקני מים ידועים כיום. הראשון שבהם הוא מתקן מים המבוסס על מים מינרליים, כלומר, מים אשר מקורם במעיינות שונים בישראל, ואשר עוברים טיהור טרם הגעתם ללקוחות. מבחינה מעשית, מדובר כאן עלכדי מים מינרליים או על מתקני מזיגה שמספקת החברה לבית הלקוח, על פי ההסכם הספציפי שנחתם ביניהם. שדה משחק זה כולל בתוכו שתי שחקניות עיקריות, נביעות בר ומי עדן בר, כשלכל אחת מהן מגוון מוצרים.  עד שנת  2008 שלטו מתקנים מהסוג הזה באופן כמעט בלעדי בשוק מתקני המים, אך מגמה זו השתנה עם התחזקותה של תמי 4, ועם עליית הפופולאריות של הסוג השני של מתקני מים - אלו המבוססים על טיהור מים. 
 

פילטר מים מהסוג הזה מיועד לשיפור איכותם של המים העוברים בצנרת הביתית, מה שעשוי לבוא לידי ביטוי במספר אופנים. למעשה, לא רק שטיהור וסינון מים אינם אותו דבר,  אלא שניתן למצוא דרגות שונות לכל אחד מהם. סינון מים הוא הליך שבו מוצאים חלקיקים זרים מהמים, כלומר, מוצקים דוגמת חול, חלודה וכיוצא בזה. לעומת זאת, טיהור מים הוא תהליך יסודי יותר הכולל בתוכו חיטוי, ספיחה, טיהור מקיף של המים מטעמי לוואי או מריחות, והכול באמצעות כמה שיטות סינון שונות. טרם רכישת מתקן המים חשוב לברר  מהי בדיוק שיטת הסינון או הטיהור שלו,

כאשר שיטות מקובלות כיום בישראל הן:
  
סינון פחם - פילטר שתפקידו לסנן חומרים אורגניים, ריחות וטעמים שאינם נעימים, כמו גם לספוח את הכלור הנמצא  בלא מעט ברזים בישראל. הסינון מבוסס על סיפוח התרכובות לנקבוביות, מבלי להקטין את תכולתם של המינרלים או את קשיות המים.
סינון מכני - מסנן מים אשר עיקרון הפעילות שלו פיזיקלי במהותו, והוא הפרדה על פי גודל. יאפשר למים לעבור בו,  אך לא לחלקיקים שגודלם מעל עשרות מיקרונים. יש לציין שסינון זה אינו מונע אבנית.
סינון בשיטת האוסמוזה ההפוכה - מבוסס על מסננים דקים במיוחד, שלא יאפשרו אפילו לחלקיקים הזעירים ביותר לעבור. הדבר נעשה באמצעות דחיסת המים באמצעות מסנן, עשוי פולימר דחוס. החסרונות העיקריים כאן הם שהסינון מוציא מהמים חלק מהמינרלים החשובים שבהם, וכן מביא לבזבוז כרבע מכמות המים.
סינון בעזרת נורת UV (טיהור מיקרוביאלי) - מנורה המפיקה אור אולטרה סגול, אשר מחסל חיידקים ונגיפים, ומונע מהם להתרבות. טכנולוגיה זו אינה פוגעת באיכות המים, והקרינה אינה נותרת בהם לאחר יציאתם מהמערכת.
מתקני מים לטיהור, בלי קשר לאופן הפעילות שלהם, נחשבים למעט נוחים יותר, מכיוון שאין כאן צורך לסחוב את כדי המים (משקלם מגיע עד ל-20 קילוגרם), או לדאוג שמא הם יאזלו, חלילה. מצד שני, הסינון כאן אינו מלא לחלוטין, היות ומדובר במי ברזים במהותם. כמו כן, תחזוקת המתקן, והחלפת המסננים או האביזרים המשלימים האחרים, נחשבת למעט מורכבת יותר מאשר במתקני מים מינרליים. 
מבחינת נתח השוק, ניתן לראות שהמכשירים הביתיים לטיהור ולסינון הצליחו, במהלך השנים, לתפוס את מקומם של מתקני המים המינרליים. בשלהי 2013, לראיה, פורסם כי מכשירי הסינון גרפו סכום של כ-480 מיליון שקלים בשנה, ולעומתם מתקני המים המינרליים כ-270 מיליון שקלים "בלבד". נכון, עיקר השימוש של הישראלים הוא עדיין בבקבוקי מים (כ-500 מיליון שקלים), אך לא מן הנמנע כי בשנים הקרובות הם יאבדו את הבכורה שלהם, וככל הנראה למתקני המים המטוהרים.




פילטר סנטר המרכז הישראלי לטיהורושתיה